orish זה אני, אורי שקד – חייט תוכן, קופירייטר מקצועי ומומחה תוכן דיגיטלי . אני מת על המילה "מומחה" כי בגללה נשמע כאילו אני סוג של רופא אבל כבר בצעירותי וויתרתי על לימודי הרפואה לטובת מה שמכנים זקני העדה הליטאית "לופט גישפט" – עסקי אוויר. וויתרתי גם על לימודי עריכת הדין כי הבנתי שניירת זה לא הצד החזק שלי.
כשהייתי בן 28 בערך התחיל כל העניין של האינטרנט. זה התחיל בקול ענות חלושה עם מודמים מקרקשים ומהירות פנומנלית שאפשרה להוריד שיר בשעה. אם רציתי להוריד אלבום שלם הייתי צריך להתגלח שוב כשהכל הסתיים. אני הייתי חלק מדור ה Napster, Netscape, גרסאות ה windows הראשונות וחלק מהמפיכה הדיגיטלית. אז הלכתי "לעבוד באינטרנט". השאר, כמו שאומרים, הסטוריה.
לאורך השנים עשיתי לא מעט תפקידים מרתקים בתחום המדיה, השיווק והפיתוח העסקי, כולם באוריינטציה של תוכן. את כל התפקידים שלי ניצלתי לטובת הסטייה הגרפומנית שלי ועסקתי ביצירת , הפקת ושיווק תוכן להמונים. לפעמים אהבו את מה שעשיתי ולפעמים לא. אבל ככה זה כשאתה מתעסק בטעם של אנשים. אם אתם רוצים לקרוא את הביוגרפיה המלאה שלי אתם מוזמנים לגשת לכאן.
אמא , תראי – יש לי סטארט-אפ!
היות וגם אני חי ב start up nation הקמתי יחד עם שותף חברת סטארט-אפ שעסקה בפיתוח משחקים לטלפונים סלולאריים. באותה תקופה הטלפונים לא היו חכמים כמו היום ולא שיוועו למגע יד אדם אלא היו פרימיטיביים יחסית לכוח המחשוב האדיר שמחזיק כל בן תשחורת בכיס האחורי שלו. אז גייסנו כסף מקבוצת משקיעים והתחלתי לחיות על מטוסים, מתעופף בין חברות פיתוח, ישיבות דירקטוריון ומסיבת השקה אחת בווגאס, שמה שקרה באותה מסיבה יישאר כנראה באותה מסיבה.
אני מניח שכרגע הקורא הנלהב (כן,זה אתה…) שואל את עצמו אם אני כותב את השורות האילו מבית הקיט שלי במונקו כשלצידי בר רפאלי שמאכילה אותי ענבים מאשכול משל הייתי נפרטיטי. התשובה היא לא. אני כותב שורות אילו כי לא מכרתי את הסטארט-אפ, כי בר רפאלי עם מישהו אחר בגלל שהיא סנובית, בגלל שמונקו פלצנית מידי לטעמי ובגלל שאני נשוי לפרסייה מהממת וחי בפתח תקווה ויש לי שתי בנות מדהימות.
אסטה לה ויסטה, רכב חברה
אז אחרי הרבה שנים בתעשייה (עלאק תעשייה…מי שלא מבין עשוי לחשוב שהייתי יוצא כל בוקר לעבודה עם תרמוס, תיק אוכל וכובע פלדה עם פנס ויורד למכרות הפחם…) , החלטתי לצאת לדרך עצמאית. נפרדתי בטקס רב רושם בנוכחות קצין הרכב המשועמם ממפתחות רכב החברה, הפקדתי את הסלולארי הממומן היטב (באותן שנים חשבון הטלפון הנייד הגיע למאות שקלים בחודש), חיבקתי חיבוק אמיץ ונשקתי לשלום לכרטיס ה sibus שלי ולא הבטתי לאחור.
בטיפול
אחרי כל כך הרבה שנים בתחום הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו אחר לכבוד משבר גיל הארבעים ההולך ומתקרב. לא היה לי מספיק כסף להחליף את המזדה ליסינג ברכב ספורט מגוחך או ללמוד שעורי התרסקות על אופנוע כבד ואני גם לא ממש חסיד של אלכוהול או חומרים מעלי עשן כתחליף להתמודדות . בהתחלה חשבתי על שינוי כיוון והלכתי ללמוד פסיכותרפיה ושיטות טיפול שונות . הלימודים היו מדהימים ובמשך תקופה לא קצרה הייתה לי קליניקה ומטופלים ונראה שמצאתי את הנתיב. טיפלתי באנשים עם בעיות מסוגים שונים, זוגיות, קריירה, בעיות רגשיות ועוד. על הדרך הרצתי גם על נושאים שונים במכללות וחוגי בית שונים.
אבל אז הבנתי שקול קורא לנדוד לנדוד…
Honey, i'm home
אז החלטתי לחזור "הביתה" ,להפסיק לטפל ולהקשיב לצרות של אנשים ולהתחיל לעבוד עם אנשים, ארגונים וחברות על התוכן של העסקים שלהם. מתברר שזה לא כזה שונה…הקמתי את קיוורד ויצאתי לדרך חדשה-ישנה. קיוורד מספקת שרותי תוכן מקצועיים לארגונים כמו קופירייטינג, כתיבה שיווקית , בניית אתרי וורדפרס וייעוץ. fun,fun,fun.
אוכל, קדימה אוכל
חוץ מלעסוק בהגות וכתיבה יום ולילה ולהיות סופר סתם עבור ארגונים וחברות, אני אוהב אוכל. קשה להאמין עליי אבל אני מאד אוהב אוכל ( גם הדיאטניות שלי לאורך השנים התקשו להאמין עד כמה אני אוהב אוכל…) . אני אוהב לאכול אותו, לקרוא עליו, לראות סרטים ובעיקר להכין אותו. אני מבשל ואופה בזמני החופשי וזאת התרפיה שלי והטקס הקבוע של יום שישי – זה רק אני, הסירים, המחבתות וחומרי הגלם וכל מי שאמיץ מספיק להסתובב לי בין הרגליים ולהסתכן בפגיעת מחבת אקראית.
אז הקמתי בלוג אוכל בשם "אורי שקד-אוכל בעמידה" שעוסק בהמלצות על אוכל רחוב משובח. ממליץ לכם בחום לגשת ולקרוא > לקריאה בעמידה לחצו כאן.
חוץ מזה? הרוב טוב, תודה ששאלת.
